הגבס ריאד בע"מ נ' וותד סחר עץ ורעפים בע"מ ואח'

פסק דין

1.הצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

2.תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעת עקב שריפה שפרצה, עפ"י הנטען, במחסניה של הנתבעת מס' 1 ועברה למחסני התובעת. עפ"י האמור בכתב התביעה, ביום 13.10.2009 בסמוך לשעה 04:00 בבוקר פרצה אש במחסניה של הנתבעת מס' 1 -חברה הסוחרת בעצים, ועברה אל מחסניה של התובעת, חברה העוסקת בממכר חומרי בניין, כאשר בשעת השריפה לא היו שומרים במחסני הנתבעת מס' 1 .

3.לטענת התובעת, נגרמו לה הנזקים שלהלן: נזק למבנה מחסניה המוערך ב- 91,350 ₪ - עפ"י חוות דעתו של השמאי אמנון חסון שצורפה לכתב התביעה; נזק למלאי - הנאמד בחוות דעתו של השמאי הנ"ל ב- 108,534 ₪, "הפסד בגין הירידה בתפוקה וברווחים" המוערך ע"י התובע בסך 60,500 ₪, נזק שנגרם מ"ירידה במוניטין ופגיעה בשמה הטוב של התובעת" המוערך ע"י התובעת בסך 20,000 ₪. כמו-כן עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בעלות חוות דעתו של השמאי - סך 9,320 ₪. לפיכך, העמידה התובעת את תביעתה ע"ס 289,704 ₪.

4.התביעה הוגשה כנגד הנתבעת מס' 1 , מי שהחזיקה את החמסנים מהם פרצה האש, הנתבעים 2 ו-3 בעלי מניות בחברה הנתבעת מס' 1 והנתבעת מס' 4 (להלן : "הפניקס"), אשר ביטחה את הנתבעת מס' 1 מפני נזקי רכוש לצדדים שלישיים.

5.התובעת טוענת כי חובת הראיה ברשלנות לגבי אש, לאור הנסיבות המתוארות בכתב התביעה, עוברת לנתבעים, לפי סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כך או כך, טוענת התובעת, כי הנתבעים 1-3 התרשלו כלפיה ועליהם חלה חובה לפצותה בגין נזקיה שנגרמו לה.

6.בכתב הגנה שהגישו, לא הכחישו הנתבעים את עצם האירוע ואולם טענו כי אין הם חייבים לפצות את התובעת, מאחר והאש נגרמה כתוצאה מהצתה מכוונת. לטענת הנתבעים הנזק שנגרם לתובעת היה מזערי והם כפרו בנזקים הנטענים בחוות דעתו של השמאי.

7.מן החומר שלפניי, אני למד כי מכבי האש לא ערכו חקירה לאיתור מקור הדליקה, וזאת בשל עיצומים בעבודת כוחות הכיבוי (ראו סעיף 5 לתצהירו של מר רפיק ותד). בתצהירו הנ"ל של מר ותד טען הוא כי הוא נקט בכל האמצעים המתחייבים לצורך מניעת התלקחות אש במקום, לרבות הצבת מערכת גילוי אש שחוברה לחייגן אוטומטי, ומערכת מצלמות במעגל סגור (שנשרפה). עוד טען מר ותד, כי לא היה לו "אויבים" ולפני השריפה לא היתה כל אינדיקציה המצביעה על רצון מאן דהוא לשרוף את מחסניו.

8.חיזוק לטענת הנתבעים, לפיה פרצה האש בשל הצתה מכוונת מוצאים הם בחוות דעתו של מר אלי היינה, חוקר שריפות, אשר ביקר במקום ביום השריפה. עפ"י חוות דעתו הנ"ל קובע המומחה, כי "בסיכום החקירה ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי השריפה נגרמה בשל הצתה בזדון", למסקנה זו הגיע המומחה לאור "עוצמת השריפה כבר בתחילת שעת האירוע ונסיבותיו כמו-גם העדר סיבה חשמלית". החוקר מודה כי "עוצמת השריפה, היקף הנזק ופעולת טרקטור במהלך עבודות הכיבוי אינם מאפשרים לאתר ראיות לעניין סיבת השריפה". עוד הוסיף החוקר, בסוף חוות דעתו, כי "נבדקה ונמצאה קלושה האפשרות שהשריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי".

9.נוסף על חוות דעתו של החוקר, הגישו הנתבעות חוות דעתו של המהנדס אשר סלוצקי, מומחה לחקר שריפות וכשל חשמלי, אשר קבע כי קיימת סבירות גבוהה ביותר, כי השריפה לא נגרמה בשל כשל חשמלי.

10.באשר לנזקי התובעת, כפרו הנתבעים בטענות התובעת וצירפו חוות דעת שמאי, ממנה עולה כי עפ"י הערכת השמאי מטעם הנתבעים, הנזק שנגרם למבנה נאמד ב-59,590 ₪ ואילו הנזק שנגרם למלאי הנתבעת מס' 1 עומד ע"ס 46,214 ₪.

11.כאמור, הצדדים הסכימו כי בית המשפט יספוק בסכסוך על דרך הפשרה.

12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לרבות טענותיהם בכתבי הטענות, ולאחר שעיינתי בחווות הדעת שהוגשו לעיוני, אני מחייב את הנתבעות 1 ו- 4 , ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 117,000. לסכום הנ"ל יתווסף סכום הוצאות בגובה סכום האגרה ששילמה התובעת ועליה הפרשי הצמדה וריבית החל מיום תשלומה ועד התשלום בפועל, ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ .

13.הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

14.התביעה כנגד הנתבעים 2 ו- 3 נדחית בזאת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד סיון תשע"א, 26 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: